ניר דרמר

"החיים עוד לא חזרו למסלולם,

הפצעים עדיין לא הגלידו,

אולי זה יישאר כבר לעולם,

אולי צריך לתת לזה עוד זמן

מה יהיה ימים יגידו

אולי צריך לתת לזה עוד זמן"

את שחר הכרתי שהגעתי למצפה רמון בסמינר גרעין לפני כמה שנים, שהוא בא לשיחה איתנו על העגלה. לא ממש הבנתי אז מה זה קשור אליי אבל הרגשתי שיש פה משהו מיוחד מאוד שהוא מביא איתו.

אחר כך נפגשנו שוב במחוז נגב, מקום שהוא בית בשבילי מאז חוות ההכשרה ובשמונה שנים האחרונות. איתו גם עשיתי את המפעלים בפסח ובקיץ בשנתיים האחרונות. תמיד הרגשתי שאני יכול לסמוך עליו ולשאול ולהתייעץ,

ללמוד המון ולהרגיש שיש לי גב והוא ידע להיות שם שצריך.

כואב ועצוב מאוד

ניר דרמר