top of page

נעה דגן - אזכרה במלאת שנה

  • Writer: omer bart
    omer bart
  • May 21, 2024
  • 1 min read

 

במצפה רמון (נובמבר 2023)

 

המדרגה במדרכה שהכעיסה אותי עדיין כאן.

אני מהלכת איתך ועם תינוק קטן.

כמו אז.

ילדתי עכשיו.

עכשיו יש מלחמה

אתה עכשיו לא כאן.

עם מי אני מדברת?

איבדתי את שפיותי.

ראיתי אותך

הרגשתי שהגוף נופל.

אנחנו סתם הולכים ברחוב ביחד.

מזל שאתה לא יודע.

נשבר הלב ומת מפחד.

 

 

חבר שלי

 

לפעמים אני אומרת -

כן, חבר שלי.

זה כמו מילים כאלה של להסביר.

זה מביך אותי אפילו להגיד.

מישהי אחרת מדברת.

כי אני לא יכולה להגיד את זה.

רואה אותי מבחוץ.

מילים מכניות. פעולה של דיבור. של צלילים. של לשון.

אבל ככה זה בעצם.

ככה מרגישים.

גם אנחנו תכף הולכים למות.

וקשה לחיות.

אבל אנחנו חיים.

חבר שלי מת.

Recent Posts

See All
ירדה אלמקייס - הספד ב-30

שחר! לעמוד כאן ולחשוב שהזמן מאחור, וכל יום שעובר, הכאב מתעצם יותר ויותר, אין פעם שאתה לא חולף במוחי או בדמיוני. ומעניין, תמיד מופיע עם...

 
 
 
ניצן רוזנוקס-זיו - אזכרה במלאת שנה

"אין לדבר סוף/ שלומית נעים נאור אֵין לַדָּבָר סוֹף לֹא לָאַשְׁמָה לֹא לַבֶּכִי לֹא לַגַּעְגּוּעַ לֹא לְדֶלֶת נִפְתַּחַת וְאֵינְךָ לֹא...

 
 
 
שירה טוויג - אזכרה במלאת שנה

שחר, לא יודעת איך לסכם את השנה הזאת. שנה בלעדייך, כמעט שנה בלי הגר האהובה, בלי חניכים ואנשים יקרים לי מהקיבוצים בעוטף ולאחרונה גם בלי...

 
 
 

Comentarios


© Powered and secured by Wix

bottom of page