פז בוטל

התלבטתי הרבה אם לשתף אבל המחשבות לא מפסיקות.

כנראה שיש בזה משהו תרפויתי.

שחר ליווה אותי כמדרייכה במסע יובל של ר"ש, דבר שהוא הזיה בפני עצמו.

הנוכחות של שחר שם כמדריך הפכה את הדבר הזה לאיכשהוא הגיוני.

לא הכרתי אותו לפני ולא היה לנו שום מפגש אחרי מלבד רגעים באירועים גדולים של התנועה ותמיד היה כיף להיפגש.

מידי פעם שלחנו אחד לשנייה צילומי מסך הזויים של דפני גפני.

לפני כמה ימים פגשתי את שחר עם הבת שלו באירוע של האחד במאי. אחרי כמה שנים שלא נפגשנו.

יומיים אחרי קיבלתי את הבשורה הנוראית

הלב כואב. מרגישה שצריך לכתוב כדי לזכור את מי שהיה בשבילי.

הכל קורה מסיבה רק חבל שזה מרגיש כל כך מיותר.

מקווה שנעים לך איפה שלא תהיה ותבוא לכולנו בחלומות.

חיבוקים ותנחומים למשפחה, לחברים והשותפים ולתנועה על האבחדה הנוראית.

פז בוטל