top of page

נעה דגן - אזכרה במלאת שנה

  • Writer: omer bart
    omer bart
  • May 21, 2024
  • 1 min read

 

במצפה רמון (נובמבר 2023)

 

המדרגה במדרכה שהכעיסה אותי עדיין כאן.

אני מהלכת איתך ועם תינוק קטן.

כמו אז.

ילדתי עכשיו.

עכשיו יש מלחמה

אתה עכשיו לא כאן.

עם מי אני מדברת?

איבדתי את שפיותי.

ראיתי אותך

הרגשתי שהגוף נופל.

אנחנו סתם הולכים ברחוב ביחד.

מזל שאתה לא יודע.

נשבר הלב ומת מפחד.

 

 

חבר שלי

 

לפעמים אני אומרת -

כן, חבר שלי.

זה כמו מילים כאלה של להסביר.

זה מביך אותי אפילו להגיד.

מישהי אחרת מדברת.

כי אני לא יכולה להגיד את זה.

רואה אותי מבחוץ.

מילים מכניות. פעולה של דיבור. של צלילים. של לשון.

אבל ככה זה בעצם.

ככה מרגישים.

גם אנחנו תכף הולכים למות.

וקשה לחיות.

אבל אנחנו חיים.

חבר שלי מת.

Recent Posts

See All
רוני כהן בראון - אזכרה - שנתיים

בדרך לאזכרה שלך/עידית ברק אני יושבת במכונית מדברת על המצב על מזג האוויר על מה שרואים בחוץ. עלייך אני לא מדברת בכלל. ממילא אתה הולך איתי...

 
 
 
מיכל קוסקי - אזכרה - שנתיים

שחר,                                                                הזהרת אותי שכשמיה תצא לחופשת לידה, אתה תבכה הרבה. אבל לא בכית בכלל,...

 
 
 
מאיה שדה - אזכרה - שנתיים

ממי שלי, באמת שלא רציתי שתגיע האזכרה. זה יותר מידי של מוות, ואתה היית כל כך של החיים. זאת קלישאה, אבל קלישאה נכונה שחוזרת כל הזמן. כשאני...

 
 
 

Comments


© Powered and secured by Wix

bottom of page