נעה דגן - אזכרה במלאת שנה
- May 21, 2024
- 1 min read
במצפה רמון (נובמבר 2023)
המדרגה במדרכה שהכעיסה אותי עדיין כאן.
אני מהלכת איתך ועם תינוק קטן.
כמו אז.
ילדתי עכשיו.
עכשיו יש מלחמה
אתה עכשיו לא כאן.
עם מי אני מדברת?
איבדתי את שפיותי.
ראיתי אותך
הרגשתי שהגוף נופל.
אנחנו סתם הולכים ברחוב ביחד.
מזל שאתה לא יודע.
נשבר הלב ומת מפחד.
חבר שלי
לפעמים אני אומרת -
כן, חבר שלי.
זה כמו מילים כאלה של להסביר.
זה מביך אותי אפילו להגיד.
מישהי אחרת מדברת.
כי אני לא יכולה להגיד את זה.
רואה אותי מבחוץ.
מילים מכניות. פעולה של דיבור. של צלילים. של לשון.
אבל ככה זה בעצם.
ככה מרגישים.
גם אנחנו תכף הולכים למות.
וקשה לחיות.
אבל אנחנו חיים.
חבר שלי מת.
Comments